לפני עשר שנים הייתה קפריסין מדינה בתוך תוכנית סיוע, עם אבטלה של 15% וחוב ציבורי גבוה מהתוצר השנתי כולו. ב‑2025 האבטלה נמוכה מ‑5%, יחס החוב לתוצר ירד לפחות ממחצית רמתו, והתיירות בשיא של כל הזמנים. כדאי לדעת מה באמת השתנה בעשור הזה, ומה המספרים האלה אינם אומרים לכם.
מאת גלובל אילון השקעות · קריאה של 6 דקות
תקציר
- לפי Eurostat, שיעור האבטלה בקפריסין ירד מ‑15.0% ב‑2015 ל‑4.4% ב‑2025, והחוב הממשלתי ירד מ‑111.6% מהתמ"ג ל‑55.0%. באותן שנים עלה מספר התיירים ב‑70%, לשיא של 4,534,073 כניסות, לפי שירות הסטטיסטיקה של קפריסין.
- הדרך לא הייתה ישרה. ב‑2020 צנחה התיירות ל‑631,609 כניסות והחוב חזר ל‑113.6% מהתמ"ג, ושני המדדים נמצאים היום במקום טוב יותר מזה שלפני תקופת הקורונה.
- במחוז לרנקה עלה מדד מחירי הדירות ב‑8.3% ברבעון הרביעי של 2025 לעומת הרבעון המקביל, לפי הבנק המרכזי של קפריסין. הנתון מעיד על פעילות אמיתית בשוק הנדל"ן, מה שמרמז גם על התייקרות נקודות הכניסה לשוק.
נקודת הפתיחה
בעבור הרבה מאיתנו בישראל, משבר הבנקים של קפריסין בשנת 2013 עדיין מעלה דאגות. הזיכרון מובן: המשבר הוביל את המדינה לתוכנית התאמה כלכלית ולסיוע פיננסי אירופי, והפגיעה בשוק העבודה נמשכה שנים. לפי Eurostat, שיעור האבטלה עמד על 15.9% ב‑2013 ועלה ל‑16.1% ב‑2014. כמעט אחד מכל שישה אנשים בכוח העבודה חיפש עבודה.
ב‑2015 המספרים התחילו לזוז, לאט. האבטלה ירדה ל‑15.0%, והחוב הממשלתי עמד על 111.6% מהתמ"ג, מעט מתחת ל‑113.5% של השנה שלפני. במרץ 2016 יצאה קפריסין מתוכנית הסיוע, לפי הנציבות האירופית. זו נקודת הפתיחה של העשור, ומי שמכיר את קפריסין רק ממנה מחזיק בידיו תמונה בת עשר שנים.
מה השתנה בעשור
המדד הבולט ביותר הוא שוק העבודה. לפי Eurostat, שיעור האבטלה ירד כמעט ברציפות: 13.0% ב‑2016, 11.1% ב‑2017, 8.4% ב‑2018 ו‑7.2% ב‑2019. אחרי עלייה קלה ל‑7.6% ב‑2020 הירידה נמשכה, עד 4.4% ב‑2025. בתוך עשור ירדה האבטלה ביותר מ‑10 נקודות אחוז, לפחות משליש מהרמה שבה התחילה.
לפי Eurostat, יחס החוב לתמ"ג ירד מ‑111.6% ב‑2015 ל‑92.3% ב‑2019, קפץ חזרה ל‑113.6% בשנת הקורונה, ומאז ירד ל‑80.1% ב‑2022, ל‑62.7% ב‑2024 ול‑55.0% ב‑2025. מדינה שחובה עלה על התוצר השנתי כולו מחזיקה היום חוב בגובה של קצת יותר ממחציתו.
ב‑22 בנובמבר 2024 העלתה Moody's את דירוג האשראי של קפריסין מ‑Baa2 ל‑A3, הדירוג הראשון בדרגת A שהמדינה קיבלה מהסוכנות מאז 2011. זהו דירוג של המדינה, לא של פרויקט ולא של השקעה, אבל סוכנות הדירוג כבר רואה בקפריסין מדינה שצלחה את המשבר.
נקודת הסיום של הקו הזה, 2025, נסקרה בהרחבה במאמר הראשון בסדרה. די לומר כאן שהתמ"ג צמח באותה שנה ב‑3.8%, לפי שירות הסטטיסטיקה של קפריסין.
התיירות: צמיחה, עצירה, שיא
לפי שירות הסטטיסטיקה של קפריסין, ב‑2015 נכנסו לאי 2,659,405 תיירים. בכל אחת מארבע השנים הבאות המספר עלה, עד 3,938,625 ב‑2018 ו‑3,976,777 ב‑2019, קרוב מאוד לארבעה מיליון.
ואז הגיעה 2020. מספר הכניסות צנח ל‑631,609, פחות משישית מהשנה שלפני, ולמשך שנה כמעט נעלם ענף שלם.
ההתאוששות לקחה זמן. 1,936,931 כניסות ב‑2021, 3,201,080 ב‑2022, 3,845,652 ב‑2023. ב‑2024 עבר האי את רף ארבעת המיליונים, עם 4,040,200 כניסות, וב‑2025 נרשם שיא כל הזמנים: 4,534,073 תיירים, כ‑14% מעל 2019 ו‑70% מעל 2015. ההפרש בין השפל לשיא הוא כמעט ארבעה מיליון אנשים בשנה, יותר מפי שבעה.
נתון אחד מאותה שנה ראוי לקריאה שנייה. בשנה שבה איבדה התיירות יותר מ‑80% מהכניסות, עלה שיעור האבטלה מ‑7.2% ל‑7.6% בלבד, לפי Eurostat. המאמר הזה אינו מתיימר להסביר את הפער, אבל הכלכלה שיצאה ממשבר 2013 ספגה את הזעזוע הבא של 2020 בלי לחזור לנקודת ההתחלה.
ומה עם לרנקה
עד כאן הנתונים מתייחסים למדדים לכל קפריסין. על לרנקה עצמה, הנמל, שדה התעופה והתיירות, כתבנו בנפרד. נזכיר כאן שלושה נתונים מתוכם.
לפי Hermes Airports, עבודות שלב 2 בשדות התעופה של לרנקה ופאפוס, בהשקעה של יותר מ‑170 מיליון אירו, יעלו את הקיבולת של לרנקה ל‑12.4 מיליון נוסעים בשנה. לפי הבנק המרכזי של קפריסין, מדד מחירי הדירות במחוז לרנקה עלה ב‑8.3% ברבעון הרביעי של 2025 לעומת הרבעון המקביל ב‑2024, לעומת 9.9% בלימסול ו‑1% בניקוסיה. ולפי אותו דוח, שמבוסס על נתוני מחלקת רישום המקרקעין, נחתמו במחוז באותו רבעון 1,109 חוזי מכר: 51% מהקונים היו מקומיים, 16% מהאיחוד האירופי ו‑33% מחוצה לו.
כמחצית מהקונים בלרנקה מקומיים וכמחצית זרים, בין ניקוסיה, שבה 84% מהקונים מקומיים, לבין פאפוס, שבה רק 32%, לפי אותה טבלה.
מה הנתונים אומרים, ומה עדיין צריך לבדוק
כדאי לומר קודם מה המספרים האלה אינם. אבטלה, חוב ותיירות הם נתונים ארציים: הם אינם תשואה, אינם מחיר של דירה מסוימת ואינם ביקוש מובטח בלרנקה. הגרפים שלמעלה מתארים עבר, לא תחזית. מה שהם כן מראים הוא כלכלה פעילה יותר, שוק עבודה חזק יותר ותנועה בינלאומית רבה יותר מאשר לפני עשור.
גם העלייה של 8.3% בלרנקה פועלת בשני הכיוונים. היא מעידה על ביקוש, והיא גם מעלה את מחיר הכניסה ומצמצמת את המרווח שנשאר לקונה שנכנס עכשיו.
מכאן שהנתונים הארציים לא פוטרים משלוש בדיקות של הנכס הספציפי. הראשונה היא המיקום והמחיר, מול ההיצע המתחרה באותה סביבה. השנייה היא מצב הבנייה והזכויות בנכס. השלישית היא העלויות והמיסוי, שקובעים את המחיר האמיתי של העסקה. ב‑2015 השאלה על קפריסין הייתה אם תצא מהמשבר. ב‑2025 השאלה היא איפה ובאיזה מחיר.
גלובל אילון השקעות היא חברה משפחתית ישראלית שיוזמת ובונה פרויקטי מגורים בלרנקה, בהם Palm Residence ו‑Nova – Lane Residence. בפרויקטים שלנו אתם עובדים ישירות מול החברה שיוזמת ובונה, ומקבלים ליווי בעברית משיחת ההיכרות הראשונה ועד מסירת הנכס.
דברו איתנו על הפרויקטים החדשים בלרנקה ←
מקורות
- Eurostat
- שירות הסטטיסטיקה של קפריסין
- Moody's
- הנציבות האירופית
- Hermes Airports
- הבנק המרכזי של קפריסין
- תמונת הכותרת — צילום מאת Hert Niks, באדיבות pexels.com, בשימוש לפי רישיון Pexels החופשי.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ייעוץ מס או ייעוץ השקעות, ואינו התחייבות לתשואה. נתונים ארציים ומדדי מחירים מתארים את העבר ואינם תחזית לגבי נכס מסוים. השקעה בנדל"ן כרוכה בסיכונים, ולפני כל החלטה כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים.